דילוג לתוכן

Horizon 2020 - ממנועי הצמיחה של תעשיית המו״פ הישראלית

חזרה

עצור, משטרה וירטואלית לפניך!

המלחמה העולמית בסחר בסמים העלתה את הצורך בשיתוף פעולה בינלאומי בין המשטרות במדינות שונות. Law Train היא מערכת לסימולציה ממוחשבת של חקירה משטרתית שפותחה במסגרת תוכנית המימון Horizon 2020 ורותמת את הבינה המלאכותית למערכה

Law Train הוא מיזם במימון האיחוד האירופי שקיבל מימון של מעל 5 מיליון אירו בקול הקורא של 2014 – הקול הקורא הראשון של תוכנית Horizon 2020 בתחום בטחון המולדת.

המיזם עוסק במאבק העולמי בפשע ובטרור – תוך התמקדות ספציפית במלחמה בסחר הבינלאומי בסמים. במסגרתו נוצר שילוב כוחות של האקדמיה, התעשייה וארגוני ממשל במטרה להקים מערכת וירטואלית שמכשירה ומאמנת כוחות משטרה בתשאול חשודים.

ב-Law Train לקחו חלק 11 שותפים, מהם שלושה ישראלים: אוניברסיטת בר-אילן, אשר משמשת כמובילת המאגד (coordinator), חברת קומפדיה (Compedia) ומשטרת ישראל. אליהם חברו גופים נוספים מהתעשייה, מהממשל וממערכת המשטרה של ספרד, פורטוגל, בלגיה, רומניה ואוסטריה.

פלטפורמת התשאול, שבנויה באופן וירטואלי לחלוטין, מציבה את החוקר מול דמות של חשוד (אווטאר) ומלמדת אותו שיטות תשאול שונות. בזכות המערכת אפשר לאמן ולשפר את יכולות התשאול של חוקרים מתחילים עוד לפני שהם נפגשים עם חשודים אמיתיים.

פיתוח החשודים הווירטואליים, הניתנים לשינוי, התאפשר בזכות מחקר מעמיק בתחום המחשוב והקרימינולוגיה ונעשה על ידי חברת קומפדיה. כדי להגביר את הדמיון לתשאולים שמתקיימים במציאות, משתמשי המערכת יכולים לערוך ולשנות כל חלק בסביבת התחקור – החל מסוג ומבנה החדר ועד לדמותו של הנחקר (גיל, מין, גובה, מוצא, שפה ועוד). כל מאפיין שבוחרים בא לידי ביטוי בשינויים קלים בהתנהגות החשוד. לדוגמה, כאשר דמותו של החשוד יושבת על כיסא, ומשנים את הגיל שלו לזה של נחקר צעיר, הוא ישנה את ישיבתו לזו שמתאימה לילד.

בזכות העובדה שהמערכת ערכה מיפוי של מגוון השרירים שיש בפנים האנושיות ומאפשרת לשנות אותם, החשוד הווירטואלי יכול לבטא קשת רחבה של רגשות כמו כעס, פחד, עצב, הפתעה ועוד - ואפילו שילוב של כמה רגשות. רגשות אלה יתאימו לתשובה שאותה החשוד הווירטואלי נותן - או שאפילו ישמשו לניסיון הטעיה של החוקר בזמן התשאול.

המיזם משלב בין סגנונות תשאול של גופים חקירה ממדינות שונות, ומאפשר שיתוף פעולה בינלאומי כדי ליצור מנגנון תשאול אופטימלי. המערכת מבוססת על שיטת ה-PEACE המוכרת לתשאול חשודים - שיטה שנחשבת לפחות מאשימה ומניפולטיבית לתשאול ומושתתת על העקרונות של תכנון (Participation and planning), הסבר (Engage and explain), דיווח (Account), סיכום (Closure) והערכה (Evaluate). מטרת שיטה זו היא לקבל כמה שיותר מידע מהנחקר, ללא הנחה מוקדמת של אשמה.

 

תוכנית ההכשרה של Law Train כוללת מספר אנשים ודמויות:

  • photo: lawtrainהחוקרים שעוברים את ההדרכה. 
  • החשוד הווירטואלי.
  • המדריך האנושי האחראי על החוקרים שעוברים את ההדרכה, קובע את ההגדרות ומספק משוב בסוף ההכשרה.
  • המדריך הווירטואלי המספק הערכה מתוקננת וזהה לכולם ובכך עוזר ליצור שיטת תחקור אחידה.

תוכנית ההכשרה כוללת גם סוגים שונים של הדרכה: 

  • הדרכה יחידנית המתבצעת על ידי החוקר בחדר תשאול או בית משפט.
  • תצפית על הדרכה יחידנית.
  • הדרכה משותפת בצוות - חדר וירטואלי בו חוקרים ממדינות שונות יכולים לדבר, להחליף רעיונות ולקבל החלטות משותפות באשר לבנייה של הדרכה.

מרכיבים אלו מאפשרים ל-Law Train ליצור הכשרה על תיקים בעייתיים ומורכבים, כמו למשל תיק הברחת סמים שחוצה את גבולותיהן של ארבע מדינות.

ההתקדמות בתוכנית ההכשרה נמדדת באמצעות ניתוח ההחלטות של החוקר, מזמן ההכנה של התיק ושל עצמו לתשאול, דרך בניית סביבת התשאול ועד התשאול עצמו. בנוסף משולבות בתהליך הערכה עצמית והערכה חיצונית של הצוות או המדריך האנושי. שיטת הערכה זו מגובשת ונמדדת במטרה לבנות שיטת תשאול אידיאלית.

המיזם מוזמן באופן קבוע להציג את תוצאותיו באירועים בתחום הביטחון ברחבי העולם (למשל ב-Security Research Event שהתקיים בדצמבר 2018 בבריסל). כיום מתכננים השותפים להגיש מיזם-המשך בשם Law Train 2 שישלב את ההתקדמות שחלה בטכנולוגיות המציאות המדומה והבינה המלאכותית בשנים האחרונות, במטרה לקדם ולשכלל את מנגנון ההכשרה של החוקרים השונים - ולהגביר עוד יותר את תחושת המציאות של הדמיית סביבת התשאול.

 

דבר השותפים:

פרופ' שרית קראוס, ראש תחום בינה מלאכותית במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן, מספרת על תחילת המיזם: "אנחנו היינו הקואורדינטורים והיוזמים של Law Train. המטרה בראשיתה היתה ליצור עם משטרת ישראל מחקר וירטואלי שישמש לאימון בתשאול עבור חוקרים צעירים.
בהמשך המחקר התפתח לסביבה מורכבת יותר שתתמקד באימון לקראת חקירות בינלאומיות. הפשע היום הופך להיות יותר ויותר עניין בינלאומי - אבל משטרות של מדינות שונות מתקשות לשתף פעולה זו עם זו. בין היתר מכיוון שאימון משותף פנים אל פנים הוא מסובך ויקר. לכן החלטנו שנשאיר כל אחד במקומו – ונהפוך את האימון לווירטואלי.
"פיתחנו כלי התומך באימון  בשלושה שלבים: הכנה, חקירה ודיון מסכם. הייחוד במערכת הוא ההתכוננות הייעודית לחקירה – ובמיוחד לחקירה בינלאומית. כדי שחקירה משותפת תהיה יעילה ומוצלחת, צריך למשל להכיר את החוקים השונים החלים בכל מדינה על חקירה משטרתית.
אנחנו הבאנו למיזם את הבינה המלאכותית ואת בניית המוח של הנחקר הווירטואלי; קומפדיה הביאו את הגוף והסביבה של הנחקר; השותפים הספרדים עשו את ה-Infrastructure; והבאנו מומחים לקרימינולוגיה ולפסיכולוגיה מבר אילן ומבלגיה. כל המשטרות השונות כמשתתפות קצה תרמו את הידע שלהן בחקירות. שיתוף הפעולה תרם להצלחת המיזם.
"אחרי שההצעה שלנו זכתה במסגרת Horizon2020 התעוררו אצלנו בעיות שנבעו מהצורך להתמודד עם העברת טכנולוגיה וסודיות. ISERD התערבו בעניין ובזכותם הצלחנו להתגבר ולהגיע למצב סופי של הוכחת היתכנות.
"היום אנחנו עובדים על Law Train 2. בשלב הבא נשנה ונגדיל את מספר המשתתפים. למעשה, יש רשימת המתנה כי לא ניתן להכניס את כולם". 

שי ניומן, מנכ"ל חברת קומפדיה, מתאר את שיתוף הפעולה: "אנחנו היינו אחראים על נושא המציאות המדומה ובעיקר על הוויזואליה של ה-Virtual Human. בעזרת שיתוף פעולה עם אוניברסיטת בר-אילן ועם רשויות החוק בארץ ובאירופה, הגדרנו את הצרכים ובעיקר את המבע הרגשי של הדמות הווירטואלית כך שתוכל לדמות נחקר בצורה ריאליסטית. לצורך כך הוגדרו קרוב ל-300 מרכיבים בפנים האנושיות שניתנים לתכנות כדי שיוכלו להביע מגוון רחב מאוד של רגשות באופן ריאליסטי. "השלב הראשון של המיזם הסתיים בהצלחה והטכנולוגיות שפותחו בו משמשות כיום במגוון מיזמים. בימים אלה אנחנו מכינים הצעה למיזם-המשך שתוגש באוגוסט". 

 

למידע נוסף:

סימנייה