דילוג לתוכן

ISERD - סיפורי הצלחה

חזרה

חדשנות אפקטיבית להפחתת אפקט החממה

טכנולוגיה חדשנית לסינון פחמן דו-חמצני מגזי פליטה בתעשייה שפותחה על ידי "יודפת מהנדסים" מאפשרת להפחית את ריכוז הגז המסוכן באטמוספרה. במסגרת פרויקט GENESIS  הייחודי, שזכה במענק של Horizon 2020, תיישם החברה את הטכנולוגיה בשטח, בתקווה לשים קץ לבעיית ההתחממות הגלובלית

כדור הארץ מתחמם בקצב גובר והולך. ריכוז גזי החממה באטמוספירה, ובראשם הפחמן הדו-חמצני (CO2) שנוצר כתוצאה משריפת פחם, נפט, גז טבעי ועוד, החל לעלות מסוף המאה ה-19 בעקבות המהפכה התעשייתית, ומאז ממשיך ועולה בהתמדה. 

ככל שהריכוז של אותם גזים עולה, כך גם נלכד יותר חום באטמוספירה, אשר מוביל להתחממות הכדור כולו וכתוצאה מכך - להשלכות נרחבות והרסניות לחיים עליו. להערכת מדענים, במאה השנים האחרונות הטמפרטורה הממוצעת בעולמנו עלתה ב-4-3 מעלות צלזיוס בקירוב.

התופעה, הידועה כ"אפקט החממה", מעסיקה כבר שנים אנשי מקצוע רבים, שמנסים למזער ואף למנוע אותה. פרויקט Genesis, שנולד במסגרת מאגד (קונסורציום) בהובלתה של חברת המו"פ הספרדית LEITAT, הושק בינואר 2018 במטרה לפתח טכנולוגיה מתקדמת שתילחם בתופעת ההתחממות הגלובלית. השותפה הישראלית לפרויקט, חברת "יודפת מהנדסים" ממושב יודפת שבגליל התחתון, קיבלה את נתח התקציב הגדול מבין כל השותפים לפרויקט - 20 אחוז מתוך מענק של 7.9 מיליון אירו שהתקבל מתוכנית Horizon 2020 היוקרתית של האיחוד האירופי.

חושבים בגדול

"לפני כ-15 שנה פנתה אלינו חברה הולנדית בשם kema בבקשה לשיתוף פעולה, כחלק מהתוכנית השביעית למחקר ופיתוח טכנולוגי של האיחוד האירופי", מספר דני שרבן, המנכ"ל והבעלים של "יודפת מהנדסים". "Kema עסקה בפיתוח ממברנות להפרדה סלקטיבית של פחמן דו-חמצני מגזי הפליטה, שנוצרים בתעשיות כתוצאה משריפה של חומרים שונים, כמו אלו הדרושים להפקת חשמל, מלט ופלדה. באותה תקופה, כולם התעסקו במעבדות בממברנות עם שטח פנים קטן. אבל, כדי להשפיע בצורה משמעותית על כמויות הפחמן הדו-חמצני שנפלטות בתעשייה דרושות ממברנות עם שטח פנים הרבה יותר גדול. התפקיד שלי היה להוציא את הניסויים מהמעבדה וליישם את הממברנות בתעשייה - בקנה מידה גדול בהרבה, כדי שתהיה משמעות ממשית לתהליך, ובתקווה שזה יסייע להילחם בתופעת ההתחממות הגלובלית", הוא מוסיף.

מאז, השתתף שרבן מספר פעמים בפרויקטים של האיחוד האירופי, להם היו שותפות גם אוניברסיטאות, חברות חשמל, חברות מלט ועוד, כשהוא מביא עמו ניסיון של יותר מ-20 שנה. לפרויקט Genesis נכנסה החברה, שהקים ב-1991 יחד עם בת זוגו יעל שרבן, כיחידה האמונה על הצד הטכני. "עבדנו עם ממברנות הגדולות פי מאה לערך מאלו שהופקו במעבדה, במטרה לתרגם את כל זה לכדי כמה מערכות שיותקנו ליד ארובות במפעלי תעשייה ויתחילו לפעול בתוך כשנתיים-שלוש מהיום. אנחנו שואפים להגיע למצב שבו הטכנולוגיה של סילוק הפחמן הדו-חמצני מגזי הפליטה לא תעלה יותר מ-20 דולר אמריקני לטון CO2  שמסלקים. אם הסכום יעלה על הסכום הזה – העלות תהיה גבוהה מדי, ומפעלים פשוט ייסגרו", הוא מסביר. 


"דומה לעבודת מתקן ההתפלה"

החומר ממנו עשויות הממברנות נקרא Mof. זהו חומר חדש ביחס לחומרים עימם עבדה החברה ב-15 השנים האחרונות. לדברי שרבן ייחודו בכך, שמלבד העובדה שהתכונות הסלקטיביות שלו גבוהות, הזרימה דרכו (שקובעת את טיב ההפרדה) מתבצעת במספרים גדולים ביחס לממברנות הקודמות, כך שזה מגדיל את הסיכוי לייצר מערכת הפרדה קומפקטית יחסית, שתוכל להתמודד עם כ-60-50 אחוזי פליטה של מפעל שלם. "זה די דומה לשיטת העבודה של מתקן התפלה", הוא מסכם. 

במסגרת פרויקט Genesis נעשה ניסיון גם בהפרדת מימן, ולא רק בסינון פחמן דו-חמצני,  תהליך מורכב ומסובך וגם יותר מסוכן.
הצוותים שעובדים במסגרת הפרויקט מגוונים, וכוללים מהנדסי תשתיות, בקרה, כימיה ועוד. "זו חבילה מאוד מגוונת", מציין שרבן.  
עד כה הותקנה המערכת בין השאר בחברת החשמל באשקלון, בחברת חשמל גרמנית (EON), בחברת חשמל פורטוגלית (EDP) ובחברת מלט נורבגית. השנה צפויות התקנות נוספות בחו"ל שיבחנו את הפיתוח.

Horizon 2020 - יתרון עצום

"כיוון שההיקף הכספי של כל פרויקט כזה נאמד בכמה מיליוני אירו, מבחינתי זה לא היה מתאפשר ללא המסגרת של Horizon 2020", אומר שרבן. "החברה שלי עוסקת במגוון תחומים אחרים – מאספקת מים ועד לטיפול בביוב ולניקוז, אין לנו דרך להפריש כמה מיליונים בכדי לעבוד על פרויקט מהסוג הזה. אני מוצא ב-Horizon 2020 יתרון עצום וממליץ ליזמים לפנות לתוכנית. מה גם שרשת שיתופי הפעולה שניתן לטוות במסגרתה גדלה כל הזמן ומובילה לפרויקטים נוספים".

את העבודה במאגד הוא מגדיר כמאוד אינטנסיבית, אך גם כמעניינת מאוד. "אנחנו נפגשים פעם בחצי שנה (כ-40 איש), ובפורומים מצומצמים יותר - פעם בחודש. לפעמים אפילו יותר, אם צריך. זה מעניין לא רק ברמה הטכנית. פוגשים אנשים בגילאים שונים ומרקעים שונים, גם מחברות גדולות ולא 'רעבות' וגם מחברות קטנות. ומטבע המטרה המשותפת נוצרות חברויות גם מעבר לעבודה עצמה". 

כשנשאל לגבי העתיד, שרבן פורס משנה ארוכה וסדורה של פרויקטים, כמו פרויקט בקישון ובחיפה שמטרתו למנוע הצפות ולטפל במזהמים. ניכרת בקולו ההתרגשות כשהוא מספר על כל פרויקט ופרויקט, שלכאורה אין ביניהם כל קשר אך מאחורי כולם ניצבת אותה המטרה, מבחינתו: לשפר את פני העולם שבו אנו חיים, ולדאוג לעתיד ילדינו.

סימנייה