דילוג לתוכן

ISERD - סיפורי הצלחה

חזרה

העולם שייך לכו-לם!

כמעט כל אדם חווה, בשלב מסוים בחייו, אפליה על רקע גילו. מדובר בסוג האפליה הנפוץ ביותר בעולם, הנקרא גילנות. פרופ' ליאת איילון מכשירה מטעם Horizon 2020 את דור החוקרים הבא בתחום

המושג גילנות (Ageism) לכשלעצמו אולי אינו מוכר עדיין לרבים, אך גילנות (אפליה על רקע של גיל) היא סוג האפליה הנפוץ ביותר בעולם. כך על פי מחקר שנערך לאחרונה, והתבסס על סקר חברתי-אירופי. כ-35 אחוז מכלל המשתתפים בסקר (מעל 50 אלף בוגרים, מ-28 מדינות שונות) דיווחו כי הופלו על רקע גילם. 

למרות זאת, ולמרות העובדה שבשונה מסוגים אחרים של אפליות ודעות קדומות (על רקע גזע או מין, למשל) לגילנות השפעה על כולנו, בלי יוצא מן הכלל, מעטים המחקרים שבוצעו בתחום וכתוצאה מכך - מעטות גם ההחלטות המדיניות המתייחסות לתופעה.

גילנות יכולה להיות מופנית כלפי כל גיל - צעירים ומבוגרים כאחד. מחקרים מצביעים על כך שהגילנות משפיעה לרעה על תהליך ההזדקנות ומובילה בין היתר לכך שאנשים זקנים לא מממשים את הפוטנציאל שלהם, ואף עלולים לתפוס עצמם כנטל על החברה.

הגילנות נוכחת כמעט בכל תחומי החיים (בריאות, תקשורת, תעסוקה ועוד), ולמרות שאוכלוסיית העולם הולכת ומתבגרת, נראה כי העולם המערבי טרם מצא את הדרך להשאיר אנשים מבוגרים בקהילה.

"שינוי ממשי בסדרי עולם"

לאור כל זאת, בתחילת 2016 ארגון הבריאות העולמי (WHO) קיבל מנדט מ-191 מדינות להוביל קמפיין עולמי למאבק בגילנות. לצורך משימת תכנון הקמפיין נבחרה בקפידה קבוצה מצומצמת של אנשי מקצוע מרחבי העולם, בהם גם פרופ' ליאת איילון מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. 

"בעיניי זה מדהים. הקמפיין, שיימשך עד שנת 2031, עשוי להביא לשינוי ממשי בסדרי עולם. אני גאה לקחת בו חלק ולהיות מי שמרכזת את המחקר בתחום היום", אומרת פרופ' איילון, שהתבקשה על ידי ארגון הבריאות העולמי להצטרף לקבוצת מתכנני הקמפיין בזכות הובלת קבוצת COST בנושא גילנות. "כך שבזכות ההשתתפות ב-COST הפכנו לכוח המוביל כיום בתחום באירופה", היא מציינת.

זו השנה הרביעית שבה מובילה פרופ' איילון רשת של חוקרים במסגרת תוכנית COST (European Cooperation in Science and Technology) שמחברת בין יוזמות מחקריות וחדשניות ברחבי אירופה. בזכות המענק שקיבלה מ-COST גיבשה פרופ' איילון רשת שבה חברים יותר מ-200 חוקרים מ-35 מדינות. מטרת הקבוצה היא חיזוק המחקר בתחום, העברת מסרים והשפעה בפועל על מדיניות וחקיקה בנושא גילנות, הנוגעת כמעט לכל תחום בחיים. 

"ההשתתפות ב-COST מאוד מתאימה לי גם מבחינת האופי", מוסיפה פרופ' איילון, "העבודה במסגרת הזו מצריכה שילובים בין תחומים שונים. מגיעים אליי סטודנטים מקוריאה, מסין, מארצות הברית, מאיטליה ועוד. כיף לארגן תוכנית כזו".

הזדמנות יוצאת דופן לעצב את הדור הבא

באמירה "תוכנית כזו", פרופ' איילון מתכוונת גם לתוכנית הדוקטורט הבינלאומית אותה היא מובילה. זאת, בעקבות זכייתה לפני כשנה במענק היוקרתי של Horizon 2020, במסגרת תוכנית מארי סקלודובסקה קירי (MSCA-ITN), התומכת בניידות חוקרים ותוכניות לתמיכה בתשתיות מחקר. המענק הוא שאיפשר את הפעלת תוכנית הדוקטורט שלה בנושא גילנות - Euro Ageism

מבחינתה, ההשתתפות בתוכנית Horizon 2020 היא בבחינת "עליית ליגה". "ישראל היא מדינה קטנה, ובאמצעות התוכנית, שמשלבת בין אנשי מקצוע מתחומים שונים, מתקבלת תמונת מצב כוללת בנושא הגילנות. המפגשים הללו, עם תרבויות אחרות ואנשי מקצוע מעולמות שונים, מרתקים, מאתגרים ומפתחים את החשיבה. בעיניי, כך צריך להיראות מחקר", היא אומרת, ומוסיפה כי "התוכנית מחייבת שיתוף פעולה בין האקדמיה לבין גורמי המדיניות, תוך הבנה שמחקר בתחום חייב להתקשר ולהשפיע גם על עיצוב המדיניות בתחום. אחת ממטרותיה המרכזיות היא לפעול מעבר לסטודנטים ולחוקרים החברים בה ולהשפיע על החברה בכלל גם באמצעות פיתוח תכנים חינוכיים. לכן, במסגרת התוכנית יפותחו קורסים ייעודיים בנושא של גילנות".

במאגד (קונסורציום), שהקימה במסגרת התוכנית, חברים בין השאר 15 דוקטורנטים, המגיעים מחמש יבשות שונות (בהם ארבעה אשר ילמדו בישראל), שמונה אוניברסיטאות אירופאיות, כולל ישראל, ושבעה גופים קובעי מדיניות, בהם גם ארגון הבריאות הלאומי, האו"ם ואפילו הביטוח הלאומי בישראל. 

התוכנית מעניקה הזדמנות יוצאת דופן לעצב את דור החוקרים החדש ולהבטיח שהידע שנרכש באקדמיה ישמש את קובעי המדיניות ויוביל לשינוי חברתי אמיתי. "הרעיון הוא לבחון, באמצעות מחקר, כיצד אנו מתייחסים לאנשים בגילים שונים, כשהמטרה המרכזית היא להכשיר אנשי מחקר בתחום ולהשפיע על קובעי המדיניות".

מחקר שמוביל לשינוי מדיניות

פרופ' איילון מתייחסת בין השאר לעיתוי של הקמפיין למאבק בגילנות של ארגון הבריאות העולמי: "זה מומנטום מדהים עבור הסטודנטים, שנחשפים לאופן שבו המחקר יכול להשפיע בצורה מהותית על שינוי מדיניות. אנחנו בוחנים את המצב כיום בעולם באמצעות סקר רב-משתתפים שנערך בכ-60 מדינות, ומנסים לכמת את השפעות הקמפיין על מצבם של בני הגיל השלישי ועל חשיפתם לאפליה לאורך זמן. זאת, מתוך הבנה ששינוי מדיניות חייב להיתמך במחקר בכדי להיות מועיל". 

אחד הפרויקטים המעניינים במסגרת התוכנית נערך בשיתוף פעולה עם הביטוח הלאומי בישראל ובוחן כיצד השינוי בגיל הפרישה (חוק גילני מובהק) עשוי להשפיע על תעסוקת צעירים, על קרנות הפנסיה, על תקציב המדינה ועוד. 

יוזמה נוספת של המאגד היא ליצור אימון חובה (Mandatory training) בנושא גילנות, כמו זה שהתקיים לא מזמן באו"ם בנושא הטרדה מינית. "מדובר בשינוי עובדות בשטח, ולא רק במחקר. וזאת, באמצעות שיתוף פעולה עם גורמים שיש להם יכולת להשפיע", אומרת פרופ' איילון.

ב-26 באוקטובר 2018 ייערך בבריסל, בלגיה, הכינוס האחרון בנושא גילנות בשיתוף האיחוד האירופי במימון של COST. בכינוס, שיעסוק בהעלאת המודעות לנושא הגילנות ובמציאת פתרונות למאבק בה,  תציג פרופ' איילון את תוצאות פעילות קבוצת COST בנושא גילנות בפני קובעי המדיניות שמטפלים במתן שירותים לאזרחים בני הגיל השלישי.

ללכת בעקבות החזון האישי

"העצה הטובה ביותר שאני יכולה לתת לחוקרים, בתור התחלה, היא להצטרף לקבוצות של COST. זו הזדמנות מצוינת להכיר חוקרים אחרים וליצור שיתופי פעולה. ברגע שאתה חבר בקבוצה כזו, שהגרעין שלה די יציב, אתה יכול להגיע למפגשים במדינות השונות, במימון האיחוד האירופי, ולאחר כמה מפגשים עם אותם האנשים - להתחיל ליצור שיתופי פעולה מעניינים. אפשר להשתלב בקבוצות ובפרויקטים שאחרים מובילים או להוביל קבוצה (הדרך שבה אני בחרתי), ואז זו הזדמנות נפלאה ללכת בעקבות החזון האישי". 

מה ייחשב מבחינתה להצלחה? פרופ' איילון מודה שעד לפני כשבע שנים לא הכירה כלל את המילה גילנות. "הצלחה מבחינתי, היא העובדה שלאחרונה נערכה בישראל בחינת הבגרות בלשון, כשהנושא בה היה היחס כלפי אנשים זקנים בשוק העבודה. ממונח שאיש אלא מכיר - גילנות הפכה למונח שסטודנטים נבחנים עליו. מבחינתי, עצם העובדה שמישהו במדינת ישראל חשב לשאול בני 17 על הנושא מראה שהצלחנו להעלות אותו על סדר היום". 

לדבריה, יש צורך גם בשינויים מהותיים ברמת החקיקה. ביטול גיל הפרישה, למשל. "יכולות ולא גיל הן שצריכות לקבוע את הפרישה לגמלאות. גיל לא צריך להיות חסם להתנסויות ולפעילויות וגם לא בהכרח לאפשר זכויות יתר רק בשל גיל".

פרופ' איילון מסכמת בתקוותה, כי בעתיד אנו נחיה בעולם ששייך לכל הגילים, ולא רק לצעירים.

לאתר של פרופ' ליאת איילון

סדר עולמי חדש

פרויקט המחקר השאפתני Reconnect נולד על רקע המשברים שחווה איחוד האירופי, והתערערות היציבות הפוליטית. ד״ר עמיחי מגן מספר על הניסיון לבנות אמון מחודש בין האזרחים למנהיגיהם, על החיפוש אחר נוסחה חדשה לדמוקרטיה הליברלית ועל היתרונות של Horizon 2020 בתחום המחקר 

 

 

סימנייה