Model Grant Agreement חדש | תזכיר בנוגע לתוספות שכר | דוח הערכת תכנית Horizon 2020 | יוזמות טכנולוגיות משותפות | השקת פרויקט הדגל בתחום הקוונטום | התייחסות לתוצרים דו-שימושיים לפני הגשה

 1     Model Grant Agreement 

התפרסם Model Grant Agreement חדש – 27 בפברואר 2017.
השינויים המרכזיים בהשוואה לגרסה הקודמת (3.0) הם כדלקמן:

  • Article 6.2.A "Direct personnel costs" – concerning 'additional remuneration' in Horizon 2020
  •  Article 6.2.A.2 'Personnel costs for natural persons working under a direct contract with the beneficiary' – relaxing the rules regarding the place of work of in-house consultants;
  • Article 6.2.D.5 'Direct costs internally invoiced' – allowing beneficiaries to claim the costs of internally invoiced goods and services on the basis of unit costs;
  • Article 6.2.E 'Indirect costs' – allowing beneficiaries to declare indirect costs on operating grants in specific cases;
  • New Article 14a 'Implementation of action tasks by international partners' – codifying the involvement of international partners not receiving EU funding;
  • Article 52.1 'Forms and means of communication' – clarifying the rules regarding the means of communication between the Commission/Agency and the consortium. להורדה מהאתר >>

 

 2     תוספות  שכר 

בנוסף לעיל פרסמה הנציבות תזכיר בנוגע לתוספות שכר. להורדה מהאתר >>

 

 3     דו"ח הפרלמנט האירופי על הערכת תכנית Horizon 2020 עד כה:  

for Horizon 2020 EPRS Implementation Assessment Report

הפרלמנט האירופי פרסם דו"ח הערכה מקיף על תכנית Horizon 2020. להלן מעיקרי הדו"ח:

  • ההערכה הכוללת בכל שלושת תחומי הפעילות המרכזיים של התכנית היא חיובית. עם זאת, הביקושים הגבוהים לתכנית מחד גיסא ואחוזי ההצלחה הנמוכים מאידך גיסא מורידים מהמוטיבציה להשתתף.
  • תכנית Excellent Science היא תכנית מובנית ואיכותית, אך יש מקום לשיפור בתכניות לשת"פ אקדמיה ותעשייה ולעידוד השתתפות ישויות חדשות.
  • ב-Industrial Leadership חל גידול משמעותי בהשתתפות תעשייתית, בעיקר בשל הצגת כלי מימון כגון תכנית SME, Fast Track to Innovation וכד', אך עדיין המגזר העסקי מקבל פחות מ- 30% מהתקציב.
  • גם תכנית Societal Challenge היא תכנית מוצלחת אך ההשתתפות התעשייתית בה אינה גבוהה דיה.
  • קיים ריכוז בולט של מענקים למדינות מסוימות ולגופים מסוימים. ייתכן שזה תומך בעקרון המצוינות, אך בה בעת עובדה זו יוצרת בעיה משמעותית בביזור ובהרחבת השפעת התכנית באזורים נוספים.
  • נותרה בעיה משמעותית בהשתתפות של מדינות שלישיות בתכנית Horizon 2020 בהשוואה להשתתפותן בתכנית המו"פ הקודמת FP7.
  • בנושא שוויון מגדרי ניכרת מגמת שיפור, אך היעדים טרם הושגו.
  • נושא התקציב הוא הבעיה המשמעותית ביותר של התכנית. פחות מ-30% מהבקשות שקיבלו ציונים ראויים זכו למימון.
  • עקרונות פישוט ההליכים שהוצגו בתכנית Horizon 2020 הביאו לתוצאות חיוביות. תהליך הגשת הבקשות פשוט יותר, ויש הקלות בהכנת התקציב ובניהול המענק. עם זאת, עדיין יש מקום לשיפור בנושא ה-Audit.
  • יש שימוש יחסית נרחב בחברות ייעוץ להגשת בקשות לתכנית. לחברות הייעוץ יש מקום חשוב בהורדת מחסומי הכניסה לתכנית, בחיפוש שותפים וכד', אך הן מעלות את מחיר הכניסה לתכנית. להורדת הדוח המלא מהאתר >>

 

 4     יוזמות טכנולוגיות משותפות (כולל השתתפות ישראל)  

לפני 13 שנים, יזמה הנציבות האירופית את הקמת JPIs (Joint Programming Initiatives) – יוזמות טכנולוגיות משותפות, שמאפשרות שיתוף פעולה בין גופים ומשרדים למימון מחקר. הדו"ח שהנציבות פרסמה סוקר בהרחבה את היוזמות ואת השפעתן. להורדה מאתר >>

 

 5     הנציבות האירופית תשיק את פרויקט הדגל בתחום טכנולוגיות הקוונטום בהשקעה של מיליארד אירו  

תחום הקוונטום נבחר להיות אחד מפרויקטי הדגל של הנציבות האירופית לשנים הקרובות, עם השקעה צפויה של מיליארד אירו. פרויקט הדגל יושק ב-2018 כחלק מתכנית FET (Future and Emerging Technologies) עם קולות קוראים ראשונים בתחום, שיתמקדו בטכנולוגיות קוונטום לתקשורת, למחשוב, לסימולציה ולחישה.

האיחוד האירופי פרסם נייר עמדה לתחום שהוכן על ידי חוקרים מובילים מהאקדמיה ומהתעשייה. כמו כן, הוקמה קבוצת מומחים בתחום הקוונטום, הכוללת 12 נציגים מהאקדמיה ו-12 נציגים מהתעשייה, כדי להכין אג'נדה מחקרית לתחום. להורדה מאתר >>

יום מידע ייעודי לעוסקים בתחום הקוונטום יתקיים בישראל ב-25 באפריל 2017. לפרטים נוספים: הדס דאר – hadas@iserd.org.il

 

 6     הגשות בתחום ה-Security התייחסות לנושא תוצרים דו שימושיים  

חברות שמגישות מועמדות להשתתפות בתכנית הביטחון במסגרת Horizon 2020 ועוסקות בתוצר דו-שימושי חייבות להתייחס לפני ההגשה לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, תשס"ז, 2007:

"מטרתו של חוק זה היא להסדיר את הפיקוח של המדינה על יצוא של ציוד ביטחוני, על העברת ידע ביטחוני ועל מתן שירות ביטחוני, וזאת מטעמים של ביטחון לאומי, יחסי החוץ של המדינה והתחייבויותיה הבין-לאומיות ולשם שמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של המדינה". להורדה מאתר >>